להרגיש – הקשר עם עצמי

להרגיש – הקשר עם עצמי

להרגיש זה להיות מסוגל להיות בקשר עם עצמי, לדעת את עצמי. ככל שהיכולת להרגיש מתפתחת, הקשר שלי עם עצמי הופך מדוייק ואינטימי יותר. 

 

המילה "להרגיש" היא מילה מתעתעת כי מצד אחד יש לנו כמעט תמיד יכולת להרגיש משהו פיזית ורגשית אבל מצד שני המנעד של היכולת הזו יכול להשתנות בקצוניות מאדם אחד לחברו. האחד יחוש עקיצה כמו דקירת מחט בעוד חברו כמעט ולא יחוש את אותה עקיצה כלל. האחת תגיב בעווית לשמע רעש והאחר ישאר בשלוותו. האחד יוכל לשים לב לעובדה שהוא כועס או פוחד והאחרת לא תשים לב לכך כלל.  הפתגם האמריקאי אומר YOU CANT HEAL IT UNTILL YOU CAN FEEL IT  לא ניתן לרפא משהו שאיננו יכולים לחוש בו.

 

לאורך השנים נתקלתי מאות פעמים במבוכה כששאלתי אנשים "מה אתה מרגיש כאן" תוך נגיעה באחד מחלקי גופם.  כלומר: אם האיזור בו נגעתי כאב או שהיה שונה באופן חריג-הרי שלא היתה בעייה  אבל אם לא- האנשים לא הצליחו להבין את מהות השאלה. (אם זה לא כואב או נפוח מה עוד אפשר לדעת על זה?).  לא דוקטור, מיהרו לומר, כואב לי כאן – רק כאן.  מבחינתם הם הובילו אותי שוב ושוב אל המקום היחידי אותו יכלו להרגיש .

המקום היחיד איתו למוח היתה תקשורת אינטנסיבית.

 

כשאנו מדברים על תקשורת אנו חושבים במושגים של העברת מידע- כמותית ואיכותית.  כאשר האינטרנט נולד עוד לא היה פס רחב ומהירות גבוהה ולקח הרבה  זמן להתחבר לאתרים ועוד יותר מכך להעלות ולהוריד מידע אל המחשב וממנו.  אבל כשהגיע  הפס הרחב והטכנולוגיה התקדמה יותר המידע עובר הרבה ומהר ומאפשר לנו להגיב בזמן אמיתי, ללא השהייה.  אותו דבר אצלינו בגוף, כאשר כמות המידע ממפרק שריר או איבר מסויים מגיעים "לאט ומעט" אנחנו נרגיש פחות, ויקח לנו יותר זמן להרגיש את זה. (נשב במשרד כל היום, ננשום את המזגן, ניבהה במחשב, ננשום שטוח, האנרגיה תידלדל ואנו לא נרגיש.  פשוט לא נשים לב)  דבר זה מבטיח יותר תקלות.  אם לעומת זאת ישלנו "פס רחב" כלומר המוח מקבל יותר מידע בפחות זמן – זה אומר שאנו מרגישים יותר ולכן נוכל להגיב טוב יותר לאתגרים הרבים מולם אנו ניצבים מדי יום. 

 

ככל שהיכולת שלנו להרגיש גדלה יש לנו יותר בחירה ויש לנו יותר יכולת לדעת מה המשמעות של הבחירות שלנו.  דבר זה מאפשר לנו לדייק יותר ולפעול בצורה מתואמת יותר עם עצמינו עם צרינו ועם רצונותינו.

 פעמים רבות, למשל, פגשתי אנשים שנפגעו אחרי אימון בחדר כושר.  האם ישנה בעייה עם אימון בחדר כושר?  מובן שלא, אבל אם אין לי "פס רחב" במערכת העצבית שלי זה עלול לגרום לי להרים יותר מדי או מהר מדי או בתנוחה  לא טובה וזה – עלול להיות הגורם לפגיעה. גם מה שאני אוכל או הכמות ישתנו בהתאם למצב של המערכת העיצבית ובהתאם גם הרצון לעשות פעילות גופנית וכמה. 

 

לסיכום: ניתן לשפר את היכולות ולהמנע מתאונות על ידי שידרוג היכולות של המערכת העיצבית.

By | 2016-02-03T10:10:00+00:00 פברואר 3rd, 2016|כתבות ומאמרים|0 Comments